חתונה יהודית או חתונה ברבנות? שלוש קריאות כיפאק לחנה קהת

מייסדת ארגון "קולך", ד"ר חנה קהת, אישה דתייה אורתודוכסית ומלומדת, קראה בימים האחרונים לנשים חילוניות להרים את נס המרד ולהפסיק להתחתן תחת חסותה של הרבנות — כך דיווחה היום אבירמה גולן בהארץ. אני מצטרפת ומוסיפה הצעה: גם הגברים צריכים למרוד באותה מסגרת בדיוק. גם להם יש שם אינטרסים.

נהוג (כן, עדיין נהוג) לשמוע במקומותינו הסברים כמו "אנחנו מתחתנים ברבנות בגלל שההורים לוחצים".

הורים יקרים, עשו שהמשפט השגור הזה יתהפך על ראשו. עשו שבנותיכם ובניכם יגידו "אנחנו לא מתחתנים ברבנות, כי ההורים לוחצים שלא נתחתן ברבנות". אם בנותיכם ובניכם חשובים לכם, אל תפקידו אותם בידי מערכת שיפוט המתנהלת בצורה ארכאית, שחצי מהאוכלוסיה מנועה מלשפוט בה בשל מינה (האם צריך להזכיר שרק גברים הם דיינים?) שלא רואה את הצדדים ממטר, שלא מכבדת פסיקה של בתי משפט אזרחיים מקבילים, שלא מנסה להתאים את ההלכה לאורח חייהם ולמצוא פתרונות ברוח התקופה, שמפלה את בנות הזוג ומאפשרת לגברים לסחוט אותן בשם פרשנות מחמירה לעקרון אי כפיית הגט, ועוד ועוד.

חשוב להבהיר: ד"ר קהת הציעה את הדברים מתוך מחוייבות עמוקה ליהדות, להלכה, לרוחה, לכתבה וללשונה. מה שקורה בבתי הדין הרבניים מזה שנים ארוכות (והולך להמשיך לקרות ביתר שאת בעקבות המינוי הגורף של דיינים חרדים ושמרנים אתמול) הוא לא שמירה על גחלת היהדות — הוא עיוות ארכאי שלה.

לו אני הורה לילד (ובמיוחד לילדה) העומדים להינשא, הייתי לוחצת עליהם שלא להתחתן ברבנות. נישואים יהודיים — כן. כדת משה וישראל, כדת אברהם ושרה — אין סיבה שלא. בעיניי באופן אישי יש ערך לתבנית המסורתית הזאת, יופי בל ישוער לשפה ולדורות של קהילות ומנהגים המהדהדים דרכה. כשהתחתנתי, לא ויתרתי על השפה, ההלכה והמנהג, אבל כן ויתרתי על השתתפותו של רב רשמי, כזה שפועל בחסות הרבנות הראשית ובתי דינה. את בן זוגי ואותי השיא חבר טוב, בקיא בתורה ומצוי בהלכה, כותב מדרשים, יודע ספר, אדם חושב, ביקורתי ואוהב. אדם כזה, על ערכיו, תכונותיו ורוחו, אני רוצה שיהיה שם ויפרוש חסותו ברגע כה מכונן בחיי.  על האופן (היהודי) שבו נוהל הטקס, בנועם, עם התעכבות על המשמעות, עם יציקת תכנים שוויוניים וישראליים, אני ממליצה ביותר. זה טקס שהיינו נוכחים בו. נוכחים הרבה יותר מאשר בטקסים שבהם בא רב וכופה על הצדדים הר כגיגית מלמולים ומחוות שאין להם כל זיקה אליהם.

נכון: אם חלילה ניפרד, ניאלץ, לפי דין המדינה היום, להיזקק להכרתו של הממסד הרבני. אבל יש ערך הצהרתי להצבעה ברגליים שמסרבת לתת גושפנקא להנצחת השמרנות והאפליה של בתי-הדין הרבניים. ומלבד זאת, ערכנו הסכם לחיים משותפים, שהוא מקביל להסכם ממון של אנשים שמתחתנים באופן רשמי. (אגב, עורכת הדין גילה ליבר-גולן, שעזרה לנו לגבש את ההסכם ולהביאו לאישור בית המשפט לענייני משפחה, עשתה עבודה מצויינת).

חתנים וכלות — לכו על חתונה. אני באופן אישי ממליצה בחום. אבל בחרו את הטקס שלכם אחרי שאתם מבינים את כל השלכותיו המשפטיות, התוכניות והסמליות. זה לא דבר שעושים דרך אגב, כי לא נעים או כי ככה רגילים או כי אין זמן לחשוב על זה. זה עניין חשוב מדי.

                 00100027.jpg

16 Responses to חתונה יהודית או חתונה ברבנות? שלוש קריאות כיפאק לחנה קהת

  1. פינגבאק: שמחה זה אנחנו » טקס הנישואין

  2. יעל says:

    אני מסכימה מאוד עם הנאמר אך לדעתי יש לפעול לשינוי הדברים באמצעות הפגנות ושליחת מכתבים לגורמים המתאימים. "הצבעה ברגליים" לא תצלח לדעתי כי לא נזכה לשיתוף פעולה נרחב מספיק וגם אם כן, הדבר לא "יעשה רעש" כי המדינה לא תופרע על ידי פעולה זו…

  3. CrazyVet says:

    ישנה בעייה נוספת – הרבנות כיום היא מונופול של יחסים פורמליים. ברור שבעלי האמצעים יכולים להתחתן אזרחית בקפריסין, אבל מה יעשו מעוטי האמצעים? איזו ברירה נותרת להם? אם אין אלטרנטיבה, קשה לקרוא לחרם על שירות שכזה.

  4. יופי says:

    הנקודה של הפער הכלכלי היא אכן חשובה (גם קבורה אזרחית בשנים האחרונות הפכה לסמל של מעמד חברתי, דומני).
    אבל האמת היא שלא חייבים לנסוע לקפריסין בשביל להיות מוכרים כזוג לכל דבר ועניין על ידי המדינה. היום בישראל יש הסדרים מצויינים של ידועים בציבור, שמכסים ענייני מס, משכנתא, זכויות בני זוג בעבודה, ואפילו רישום שם משפחה משותף, אם רוצים.

  5. שרון says:

    כל עוד בסוף מגיעים (אם מגיעים) לבית הדין הרבני, ההצבעה ברגליים לא מפריעה לא לבית הדין ולא לאף אחד אחר, מאחר שהרעיון מאחורי השיטה הזו הוא לוודא שפירוק הנישואין ייעשה כנדרש בהלכה. לכן, אני באמת לא רואה איך הצבעה ברגליים בהקשר הזה תעזור. לעומת זאת, אם תימצא דרך להצביע ברגליים בצד השני של המשוואה (כלומר, בשלב הגט), והדרך תהיה אפשרית גם לאנשים בעלי מחוייבות דתית, או-אז תגיע המהפכה.
    ואגב- מינוי דיינים חרדים זה לא בהכרח החרדה של המערכת. דווקא שינוי שיבוא מדיינים כאלה יהיה אפקטיבי יותר, ולכן סביר, בעוד שינוי שיבוא מדיינים של זרמים אחרים עשוי להיות חזק פחות כיוון שהוא לא יתקבל (ולכן לא ייעשה).

  6. מורן says:

    ומה עם אלו שרוצים להתחתן ברבנות כי הם יהודים כשרים ומאמינים? (רק לא לפי הרבנות, שלא מכירה בהעתקים של תעודת לידה של ההורים, ולא, זו לא אני…) ובכל מקרה,
    ואני אשמח לשמוע עוד על הרעיון של חתונה עם רב אבל לא ברבנות.. (יש רבנים כאלו?! – מדובר פה על נישואים עם רב הרפורמי?)
    ואני מסכימה עם שרון פה מעלי לגבי התוצאה האפשרית של החלטות שיתקבלו דווקא מקיצוניים, ובנושא הגט – רק כשפה יהיו שינויים אז נוכל באמת לומר שיש מהפכה.

    אני אכן בעד מוסד ה"ידועים בציבור" למרות שגם הוא הפך למעין "כלא" שהוא כמעט נישואים לכל דבר..

    נ.ב -אחלה בלוג פה.

  7. הדר says:

    יופי, העמותה למען קבורה אזרחית קוברת אנשים חינם אין כסף, ומאפשרת לבנות לוויה עם ארון ועם פרידה אמיתית ומחוברת לאדם ממנו נפרדים. אין שום סיבה שזה יהיה כרוך בתשלום. נהפוך הוא, הקבורה ע"י חברה קדישא יכולה להיות מזעזעת מבחינת מחיר אם מדובר במקרה חריג מעט, כמו בני זוג שרוצים להיקבר זה ליד זה, או אדם שרוצה להיקבר בעיר בה גדל הגם שבתעודת הזהות שלו כתוב מקום אחר.
    לפרטים נוספים:
    http://www.menucha-nechona.co.il/
    אנחנו קברנו חברה יקרה בבית העלמין האזרחי בקרית טבעון, והאנשים הטובים שעוסקים במלאכה כואבת זו לא גבו מאתנו ולו שקל אחד.

  8. lordsitar says:

    עם כל הליברליות שלי והאנטי שלי להחרדה ולכפיה הדתית בנושא… כשזה הגיע לחתונה שלי, העדפתי לחסוך את הזמן, הסיבוכים וכאבי הראש ופשוט לעשות את הכל ביי-דה-בוק. הרי עושים בעיות לחלק נכבד מהמתחתנים אלטרנטיבית (ולילדיהם) כך שעד שהעניין לא עובר שינוי דרסטי, זה פשוט לא מצדיק את המאמץ. כמו שאני רואה את זה, ב-20 השנים האחרונות עברנו לא מעט שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לכפיה הדתית בארץ. והשינויים האלה הגיעו בחלקם הגדול גם מציבור הכיפות-סרוגות. מה שעדיין נשאר בחשיכה ימי-ביניימית זה כל מוסד הנישואין-גירושין והתחבורה הציבורית בשבת (חוץ מחיפה). הבעיה היא אנשים כמוני… רוצים שינוי, לא מוכנים למאמץ אותו הוא דורש …

  9. הגרושה העליזה says:

    אני מעריכה את העובדה שאת מציינת שזו בעיה – הפתרון הוא ממש לא מאמץ, ואני רוצה (ברשותך) לעודד אחרים לא להיבהל מזה. אני מוכרחה להגיד ששיקול החסכון בזמן, במציאות הישראלית, קצת מוזר לי. אנשים משקיעים חודשים תמימים בהתעסקות בשמלות ובחליפות שלהם, בקייטרינג, בבר הרוקד ובכיבוד המפזז, בבחירת השירים, בריהוט אלטרנטיבי, וחצי שעה לשבת עם רב רפורמי (שאותה ממילא אפשר היה לשבת עם רב אורתודוכסי) אין? אם זמן הוא השיקול, חתונה רפורמית תחסוך את הזמן היקר המתבזבז במקווה ובהדרכה לחיי אישות טהורים אצל הרבנית.

    בחתונה רפורמית לא כרוכות שום בעיות, ואני יכולה לספר לך גם שבגירושין ברבנות אחרי חתונה רפורמית כרוכות עוד פחות בעיות מאשר בגירושין אחרי חתונה אורתודוכסית.

  10. אריאל יוסף says:

    התייחסת אל מערכת המשפט הדתית כמערכת שלא מנסה להתאים את ההלכה לאורח החיים המודרני ולמצוא פתרונות ברוח התקופה. למרבה הצער, זוהי גם הסיבה היחידה שהדת היהודית, בניגוד לאלפי דתות אחרות שנמחקו במהלך השנים, קיימת עד היום, וזוהי הסיבה, שאת, גב' תירוש חיה במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, ולא ממשיכה להירדף בגלות כאבותייך. איני סבור כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינת הלכה, אך על מנת לשמר את המורשת היהודית אין מנוס מקיום מוסד הרבנות, על אף חסרונותיו הרבים. נקודה נוספת למחשבה היא ילדיהם של המתחתנים בקפריסין בחתונה אזרחית. אם בעתיד "חס וחלילה" ילדים אלו ירצו להתחתן ברבנות, הדבר ייבצר מהם, שהרי בגלל החלטת הוריהם, הם בגדר "ממזרים" על פי ההלכה היהודית. בואו נפסיק להתלונן על מעט מסורת בחיינו, ונעצור את תהליך התבוללתו של העם היהודי. להבדיל אלף אלפי הבדלות, מה שהיטלר ניסה לעשות במחנות השמדה באירופה, עושים משפטנים יהודים היום.

  11. סיון says:

    חשוב להדגיש כי בניגוד למה שאריאל כתב, ילדיהם של מי שנישאו בחתונה אזרחית נחשבים ליהודים כשרים לכל דבר ועניין ולא נחשבים ל"ממזרים" (ממזר הוא ילד שנולד לאשה נשואה מגבר שאינו בעלה).

  12. כדי שהילדים לא יחשבו ממזרים יש צורך להתחתן ברבנות באופן רשמי (טפסים ובירוקרטיה), לא? אחרת איך הממסד נותן אישור שהם יהודים ונולדו לזוג נשוי?

    זה מה שאני עשיתי אישית לפני 3 שנים – חתימה על ניירות ברבנות וטקס חתונה אזרחית אותו הנחה רון לוינטל ולא רב.

  13. עוד פרט שהייתי שמחה לברר – רב רפורמי יכול לחתן בצורה ממלכתית רשמית?

  14. בתשובה לשתי השאלות האחרונות:
    אם האם לא היתה נשואה בעבר, אין שום צורך להרשם ברבנות. כי גם אם הנישואים לא מוכרים על ידי הרבנות, אישה רווקה שיולדת ילד — הילד שלה אינו ממזר. זה נכון בנצרות, אבל לא ביהדות.
    במלים אחרות, חשש ממזרות קיים כאשר יש חשש שהאישה היא אשת איש. כלומר, כשהאישה היתה נשואה ולא התגרשה כהלכה לפני שהרתה לאיש אחר שאינו בעלה הראשון.
    לשאלה השנייה, נישואים שנעשים על ידי רב רפורמי לא מוכרים רשמית בישראל. לרבנים העובדים עם הרבנות יש מונופול על העניין.

  15. בע'ה
    שליחי הרבנות של המדינה יחד עם אישתי שלחו עברינים לתקוף אותי, הם שברו לי את העצמות ונתנו לי שוקים חשמלים והחדירו בי סמים על מנת להוציא ממני כסף ורכוש וסיפרו סיפורים שכאילו אני סרבן גט. אימא שלי ניפטרה מהלחץ ואת הבן שלי אני לא ראיתי שנים,כתוצאה מיזה אני היום נכה. תמונות מהענין הזה אפשר לראות באתר http://www.bethjosef.tk .יש תלונה במשטרה אבל הם מפעילים לחץ חזק להשתיק את העניין אני מבקש עזרה.אם צריך פרטים נוספים אפשר לקבלם דרך הדואר האלקטרוני באתר

  16. הילה says:

    אני חושבת שחתונה רפורמית זו פשוט זוועה!
    הבל ליהדות כולה. מישיהודי כדת וכדין מתחתן אך ורק ברבנות לא משנה אם הוא חילוני או דתי.
    הרפורמה מקבלת אליה אנשים שלא יהודים כלל בטקס גיור מאוד עלוב שלא מחייב את הגיור כמעט כלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: