שלוש סיבות לא ללכת לראות את הסרט 300

1. דמיינו לעצמכם שני ניאו קונסרבטיביים, אמריקאי וישראלי (למשל את ג'ורג' בוש ובנימין נתניהו) מהגגים להנאתם על כוס ויסקי עם קרח. הם מפנטזים על העולם המושלם, עולם שבו כולם יראו סוף סוף שהם צודקים. מה יגרום לעולם להסכים עם השקפת עולמם? מה יגרום לעולם להבין אחת ולתמיד מי פה הטובים ומי כאן הרעים? מה יגרום לעולם להבין  איך להפוך את המסר שלהם לשקוף, למובן מאליו, ליפה ולצודק.

הפתרון המושלם נמצא: הסרט 300.

המתכון הוא פשוט: לוקחים מלחמה מן העבר הרחוק, כך שיהיה לה נופך היסטורי (זה עוזר כי הצופים שהולכים לקולנוע ירגישו קצת אינטלקטואלים), שופכים תקציבי ענק והרבה קטשופ בשביל הדם, ומוציאים סרט שעושים סביבו הרבה באז בתור אמירה אומנותית.

המלחמה, שהקהל לא יודע עליה דבר (כי כמה מאיתנו יודעים משהו באמת על מלחמות ספרטה ופרס) מוצגת בסרט כמלחמה צודקת. מלחמה של מעטים מול רבים (נשמע מוכר? זה נאמר בסרט) – ובעיקר, הסרט חוזר ואומר, זוהי מלחמתם של האזרחים החופשיים למען המשך שמירה על החירות שלהם. Freedom: זוהי הסיסמה שמושמעת למוחם של הצופים שוב ושוב, ממש כאקט היפנוטי. החיילים האמיצים מקריבים את עצמם. הם מקריבים את עצמם כי הם חופשיים, כדי לשמור על החופש שלהם, אבל גם על החופש של כולנו. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לזכור אותם ולהביע את אסירות תודתנו. זאת נעשה על ידי המשכת פועלם המלחמתי, היינו המשכת השנאה, היריבות והמלחמה עם האויב האכזר. רק כך פועלם האמיץ והחשוב של הלוחמים לא ירד לטמיון.  

אז יש לנו לוחמים של העולם החופשי, שנאבקים בכוחות הזרים והאכזרים שסתם נטפלים אליהם באופן לא רציונלי. ממש כמו שיש לנו מאז 11 בספטמבר. וכדי לסגור את התמונה באופן הרמטי -הרעים בסרט הם הפרסים. לא צריך להיות פרופסור לספרות כדי לזהות את האנלוגיה לאיראנים של היום. המנהיג שלהם מגלומן וצמא דם, לא רציונלי, מחרחר ריב, מאמין שהוא אלוהים. מלבד זאת, כשהפרלמנט מסרב להקצות משאבים וחיילים נוספים למלחמה, הקולות הסרבניים מוצגים כבוגדים. הפטריוטיזם היחיד האפשרי הוא תמיכה במלחמה.

אידאולוגיות עובדות, היינו הופכות לאידיאולוגיות אפקטיביות, ברגע שמפסיקים להבחין בהן, ברגע שהן נעשות בלתי נראות. הסרט הזה, באמצעות החזרה על הסיסמאות הנבובות של לוחמי החירות והצדק, הופך את המלחמה בעיראק, למשל, ואת המלחמות הישראליות, למלחמות מובנות מאליהן; למלחמות צודקות. הסרט מתפקד כראייה המוחצת שדבר לא השתנה, ושהסיפור ההיסטורי חוזר על עצמו שוב ושוב. בדיוק כפי שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, כך בכל דור ודור רודפים את הפרוטסטנטים (ומהם הספרטנים אם לא פוריטנים חמורי סבר, חרוצים וקשוחים?) ובכל דור ודור יימצאו לנו טובי בחורינו, כוחות האור האמיצים, שמוכנים להקריב עצמם בשביל החופש של כל אזרחי מדינתם, ושל העולם החופשי בכללו. ואנחנו נגדל אותם להיות עזים וגיבורים, ונשלח אותם לקרב ללא היסוס, ואחר כך, כדי להצדיק את הקורבן שלהם, נמשיך את מלחמתם עד אין קץ.  

2. הסרט הזה הוא שילוב של "נמר, דרקון" ביחד עם הסרטים האחרונים העקובים מדם של מל גיבסון, בתיבול של כמה אפקטים של יצורים מעוותים מטרילוגיית שר הטבעות. סרט שמציג עוד ועוד הרג ודם בסלאו מושן, בתנועות חינניות שהמצלמה מאוהבת בהן ומאדירה אותן בפטיש לאלימות ולמוות. ראשים ערופים, גפיים נכרתים ועפים באוויר, חניתות נזרקות בהילוך איטי.

ומה שעצוב עוד יותר הוא שהסרט שואף להתהדר באיצטלה מוסרית של אנטיגונה מינימום. חוק האל מול חוק האדם, החופש מול הבטחון המתרפס. וכולי וכולי.  

3. כבר מזמן טבעו פמיניסטיות שנונות את המונח HERstory ,כדי להנגיד אותו מ-HIStory, ללמדנו שההיסטוריה שנלמדת ונכתבת בספרים, ההיסטוריה המתועדת והקאנונית, היא הסטוריה מנקודת מבט גברית, שעשו אותה גברים. היסטוריה נשית תשאל "מי בישל את הארוחה האחרונה?", כלומר היא תחפש את הקונקרטי, את מציאות החיים היומיומית, הפעולות, האינטראקציות של האנשים בתקופה. לא את הפעולות ההירואיות, אלא את ההווייה היומיומית. לא את המאקרו, אלא את המיקרו. מהחומרים הללו עשויה ההיסטוריה.  

וזה מביא אותי לציטוט מספר נפלא שאני קוראת עכשיו, סוויטה צרפתית, מאת אירן נמירובסקי. הדמות המתוארת בקטע היא פליטה מפריז שחושבת על המצב בצרפת עקב הכיבוש הנאצי:

"מחשבה מציקה חלפה בראשה: הסומק שלה היה מתוצרת אמריקה, ולא יהיה אפשר למצוא לו תחליף. בשבועות הקרובים יהיה לה קשה להשיג אותו. זה העכיר את רוחה. נו, נו! על פני השטח הדברים ישתנו, אבל עמוק מתחתיו הכול יישאר אותו הדבר. יהיו מתעשרים חדשים, כמו אחרי כל האסונות, גברים שיהיו מוכנים לשלם ביוקר עבור התענוגות שלהם כי עושרם בא להם בקלות, והאהבה תישאר אותה אהבה. אבל בשם אלוהים, שכל המהומה הזאת תירגע כבר, וכמה שיותר מהר! שתתייצב לה שגרת חיים כלשהי, לא חשוב איזו. כל הדברים האלה, מלחמות, מהפכות, התהפוכות הגדולות של ההיסטוריה, אולי מרגשים את הגברים, אבל לנשים… אה, לנשים זה רק שעמום אחד גדול. היא היתה בטוחה לגמרי שכולן חושבות כמוה, שזה משעמם עד דמעות, משעמם שבא לפהק, כל המילים הגדולות והרגשות הנשגבים. גברים… קשה לדעת, קשה לומר… מבחינות מסוימות היצורים הפשוטים האלה הם-לא-מובנים, אבל הנשים נגמלו לחמישים שנה לפחות מכל מה שאינו יומיומי, עם הרגליים אל האדמה." (ע' 108). 

300 הוא סיפור של גברים. אני לא יכולה להימלט מהמחשבה שלו היו מושיבים שלוש מאות נשים, במקום שלוש מאות הלוחמים הספרטנים האמיצים, לדבר על האופק המדיני בין ספרטה לפרס, המלחמה העקובה מדם הזאת היתה נמנעת, ואולי הרבה מלחמות אחרות גם כן.

17 Responses to שלוש סיבות לא ללכת לראות את הסרט 300

  1. פינגבאק: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

  2. רציתי לכתוב לך תגובה. יצא לי פוסט שלם. הטרקבק יגיע בקרוב אני מקווה.

  3. igal says:

    לדעתי, למרות העובדה שהושקע בסרט 300 מאמצים טכנולוגיים רבים, והוא אינו סרט משעמם, לא הצלחתי להתעלם מהעובדה שהסרט נראה ממש כמו הזמנה של פרסומת, על ידי בוש הילד, מהוליווד, כדי להצדיק את המלחמה בעירק, ובאפגניסטן. הסרט מנסה להעביר מסר, כמו שלרוב קורה בסרטים אמריקאים, שהעולם מתחלק אך ורק לשני חלקים- הטובים והרעים. אך לכל אדם סביר ברור, שבמציאות הדברים עובדים אחרת. לסיכום, המאמץ של הסרט להציג את פעולות ארה"ב, במסווה של מלחמת ספרטה כנגד פרס, כמלחמה הכי צודקת שרק יכולה להיות ממש פתטי בעניי.
    זהו בהחלט בזבוז עצום ומיותר של קטשופ.

  4. segor says:

    ההסטוריה נכתבת ע"י מי שעושה אתה[לרוב].
    ראיתי את 300 ואת יודעת מה..
    עכשיו כשתשאלי ילד בן 13 מי היו הספרטניים לפחות הוא ידע לענות.
    עזבי את האנדרסטייטמנט
    אגב חיבור נהדר

  5. אורי says:

    מה שמעניין הוא שהספרטנים הפסידו בסוף. קרב העמידה שלהם היה חסר תועלת. הפרסים הפסידו בסוף רק לאתונאים, בקרב סלמיס – בים, ובקרב מרתון ביבשה.
    אלה היו שלושים שניות על היסטוריה.
    ולגבי נקודת המבט הנשית – אני לא אישה, אז קשה לי להזדהות, אבל אני מתאר לעצמי שלמעט הנשים האסקפיסטיות ביותר כל אישה היתה רוצה לנצח, ולחיות במדינה חופשית. על אחת כמה וכמה בימים ההם כאשר עבדות ואונס היו מעשים שגרתיים ומקובלים, פרס למנצחים. גם בסרט רואים את מלך פרס מציע הצעות למלך ספרטה בהם הוא מבטיח שלא להרוס את מדינתו. מן ההבטחה אנו למדים על הנוהל המקובל לטיפול במפסידים האומללים.
    הנמשל? אני לא יודע אם יש נמשל. אולי אי אפשר להשוות. אולי היום הפסד זה לא כמו מה שהיה פעם. אולי היום אפשר להרשות לעצמינו להפסיד, ולחיות תחת הכיבוש הנאצי.
    אולי לא.
    אולי גם אי אפשר להשוות את ההפסד לנאצים להפסד במלחמות ישראל.
    אולי.

  6. אבי says:

    להכין ארוחת ערב, כל אחד יכול.
    להבין את משמעות החירות שלהם ולשמור עליה – רק יחידי סגולה יכולים.

  7. אלירן says:

    בתור לוחם שהשתתף במלחמה האחרונה, וסטודנט למדעי המדינה, תרשי לי להביע את ההסתייגות שלי מהנאמר בקטע זה על "מלחמות הגברים" העולם הוא לא שחור לבן וגברים לא בוחרים להלחם
    מלחמה עבורי היא הדבר האיום ביותר והאסון הכי גדול שנגרם בידי אדם, אך יחד עם זאת אין לנו להתעלם מהמצב שישראל נקלעה אליו,

    אני חולק עליך בחלק גדול ממה שכתבת
    ישראל נמצאת בסכנה קיומית ואל לך לחשוב שאת הקטנה צודקת יותר ממדינה שלמה שקמה בעזרת "גברים תאבי כח"
    גם נשים השתתפו בהקמתה. וגם נשים נלחמו ועדיין מצויות בתפקידי מפתח עורפיים בצהל

    את הפיזיולוגיה של האדם אין לנצח ולכן לוחמים הם המשתתפים הפעילים ולא לוחמות.
    שימי דברים על דיוקם.

  8. יוסי says:

    תמיד בעיתות מלחמה קמים יפי הנפש ו"הנאורים" כדי להשחית את מורל העם וליטוע ספקות בנחיצות המלחמה וההגנה על מולדתך,עמך ואדמתך
    כמו בסרט,אותו פוליטיקאי מושחת ומוג-לב,מנסה להניא את המלכה מלשלוח את כלל הצבא לנצח במלחמה הצודקת {כן,יש כזה דבר מלחמה צודקת}
    מה לעשות,העולם מאז ומעולם היה בנוי מטובים ומרעים
    כאשר הרעים בימינו הם רודנים פנאטים, שלוחי ג'יהד
    ולא מעונינים כמו אז ב"אופק מדיני בין ספרטה לפרס".
    זהו סרט מלחמה ולכן רוב רובו מורכב מגברים כדי להעצים את משקל הקרבות והלחימה נטו.
    דרך אגב לאירן יש אלפי נשים לוחמות, רעולות פנים וצמאות דם -נסי לדבר עימן על אחוות נשים, הרמוניה ומזרח-תיכון חדש
    זהו סרט איכותי,מרהיב ומשקף נכוכה גם היום שאת הרעים יש להכות על פי חרב(כי דיבורים והתרפסות מולם רק דוחה את הבלתי נמנע מהם)
    ולאורך ההיסטוריה רק הפוליטיקאים,אנשי הרוח והשמאל שמצדדים באויב המיטו עלינו חורבן.

  9. יניב says:

    אתם מדברים שטויות לדעתי הסרט היה אחד היפים שראיתי בחיים שלי זה בדיוק סרט מה אתם מעדיפים לראות טוב שלא יודע מה מזה אני ראיתי את הסרט נהניתי מה קרה תיראו איזה סרט יפה!!! ואני לא בן 13

  10. מושה says:

    סרט אחלה מי שלא אוהב אין לו טעם טוב :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says:

    🙂

  12. סימה says:

    איזה שטויות 300 זה סרט אדיר ומי שלא אהב סימן שהוא לא מבין בסרטים מאיכות גבוהה
    זה פשוט סרט מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  13. אורי says:

    הסרט מבוסס על קומיקס, הקומיקס מקבל השראה מהמקרה האמיתי, קרב תרמופילאי.
    מה זה אומר לנו? הדם, ההגזמות, ההשוואות האלוהיות, הפוליטיקות – כולן מקורן מהקומיקס, לא מההיסטוריה, לכן בסרט אין "סיפור היסטורי", אלא סיפור. אותו סיפור הוא סיפור נחמד. שמעתי כבר כאלו שקוראים לו רפובליקני. אבל מנגד, שמעתי גם אנשים שקוראים לאוליבר סטון רפובליקני.
    הסרט הזה הוא אומנות, וככה צריך להתייחס אליו. לא פחות, ובטח שלא יותר.

  14. ראיתי את 300 מחורבן!!!

  15. תודה על הביקורת והניתוח!
    מבלי להכנס לפוליטיקה, אני נהנתי ממנו מאוד, הויזואליות שלו מדהימה והמשחק מצוין לדעתי.
    אם כבר אדפטציה מקומיקס לסרט – אז 300.

  16. שרה says:

    אני חושבת שלמרות שסרט 300 הוא לא בדיוק היצירה הקולנועית הכי מענינת, הוא בהחלט מתאים את עצמו לקטגוריה של הסרט הכי טוב בקטגוריה של האפקטים המיוחדים וגרפיקה ממוחשבת. סרט כזה טוב לצפיה בבית או בפלזמה של ההורים, אבל אין ספק שהוא לא שווה את הכסף של הכרטיס לקולנוע. אם כבר הולכים לקולנוע אז הסרט רובוטריקים שווה את זמן הצפיה.מכיוון שאני סטודנטית של המחלקה לקולנוע בבית ברל אני לומדת להתיחס לכל סרט בצורה אוביקטיבית עד כמה שאפשר וגם לנסות ולנפות את הסרטים לפי קטגוריות המקובלות. יש לי עוד הרבה מה ללמוד!!!

  17. פרחים says:

    סרט מדהים! מבחינת גרפיקה בין הטובים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: