למה יוגה?

כבר זמן-מה אני מתלבטת אם לכתוב פה, בבמה פומבית יחסית, על הרובד של היוגה בחיי. משהו מרגיש לי מסוכן בכתיבה על כך, וזאת מכמה סיבות. בראש ובראשונה, כי סוג התובנות שיש לי לגבי היוגה והחוויות שאני חווה באמצעות היוגה הן בעלות עוצמה כה גדולה, שאני חוששת שהמילים שיתארו אותן יישמעו גדולות וחלולות מדי, ניו-אייג'יות עד כדי אובדן משמעות ממשית.

כך שאולי לפני שאני ממשיכה את הכתיבה אני אציע לכל מי שקורא עד כאן פשוט לעצור, לעזוב את המחשב, לוותר על קריאת הפוסט הזה ובכלל, ולעשות תנוחת יוגה אחת (קישורים לאתרים עם הוראות יש למכביר), או להתקשר לסטודיו הקרוב למקום מגוריו ולברר על שיעור יוגה למתחילים. אני אכן חושבת שזה הרבה יותר חשוב ואפקטיבי לעשות את זה, מאשר לקרוא על זה או לכתוב על זה. אז באמת, אין לפוסט הזה חשיבות אם הוא ישמש תחליף להיכנסות לתנוחה, לנשימה, להתארכות, כלומר, להתנסות.

בנוסף, הרבה פעמים כתיבה על סוג כזה של תרגול (או של דרך) הופכת, עבור הכותב/ת, לתחליף לתרגול, ואני לא רוצה שזה יקרה לי. אבל זה סיכון שאני מוכנה לקחת, כיוון שאני מתרגלת מספיק שנים בשביל שהיוגה תהפוך לעוד צורת קיום, לעוד שפה, למשהו שקשה לשכוח את הכלים שהוא נותן או את מה שהוא מלמד (גם אם אפשר לפעמים לא להשתמש בו למשך תקופות מסויימות).

סכנה נוספת היא שהכתיבה על היוגה מרגישה חושפנית במידה שעשוייה לגרום לי אי נוחות. כתיבה על יוגה היא כתיבה על גוף, וגוף הוא נוכח, נראה (ולמרות שזו במה וירטואלית, אני לא כותבת בלוג אנונימי). וגם כאן, אני מכריעה בכל זאת לטובת הכתיבה על היוגה, כיוון שהיא בדיוק מצוייה על התפר שבין גוף ונפש, ומערערת ומאתגרת את ההבחנה ביניהם באופן תמידי.

אז זהו פוסט ראשון בנושא, ואני מרגישה שעשויים להגיע עוד אחריו. ואני מקדישה את הפוסט הזה ל"למה יוגה", ומזמינה את הקוראים המתרגלים יוגה לשתף בסיבות שלהם ללמה יוגה. לעכשיו אגיד שאני מתרגלת יוגה בשיטת איינגר, במרכז איינגר יוגה נווה צדק. עוד על שיטת איינגר ועל הסטודיו בפוסטים בעתיד.

                                           hpim0125.JPG

אז למה יוגה:

  • כי בכל פעם שאני מפנקת את עצמי בכמה תנוחות בתחילת היום, זה משנה לי את היום לחלוטין. אני שמחה יותר. אופטימית, מלאת אנרגיה, ממוקדת ויצירתית.

  • כי על מזרון היוגה זה הזמן שלי ורק שלי. זו המדיטציה, והטיפול הפסיכולוגי, והזמן להתבונן בחיים שלי טיפה מרחוק, בלי מאמץ מיוחד – והפרספקטיבה הבלתי מאומצת הזאת מספקת את התמונה הכי טובה.

  • כי בזמן התרגול באים לי הרעיונות הכי טובים: בכתיבה האקדמית, במערכות יחסים, ובכלל בכל מיני פלונטרים של החיים.

  • כי כשאני ביוגה אני ביוגה ולא בשום מקום אחר.

  • כי זה פשוט מרגיש נכון לגוף. האיברים הפנימיים מתפרשים בתוך חלל הבטן; שרירים שלא ידעתי שקיימים פתאום מתגלים לי ומתעוררים לחיים. צפידויות במקומות הסגורים נפתחים – אצלי זה בעיקר בשכמות ובית החזה, ובאגן. אבל אצל כל אחד זה במקום אחר.

  • כי באמצעים רכים ומתונים, העבודה עמוקה והאפקטים שלה מפתיעים בעוצמה שלהם.

  • כי זה מזכיר לי לנשום.

  • כי כשכואב לי הגב מהישיבה על יד המחשב, או אחרי טיסה ארוכה, אין כמו כמה תנוחות כדי להקל ולשכך את הכאב.

  • כי כיף מאוד לתרגל בזוג עם האיש שאיתי.

  • כי התחושה של לעמוד על הראש, או על הידיים (כשאני מספיק בכושר) היא תחושה מעצימה.

  • כי כיף להיות בשיעורים עם אנשים בכל מיני גילאים ועם כל מיני גופים.

  • כי בהרפייה בסוף השיעור, זה כמו לחזור להרפייה על המזרונים בגן הילדים. סוג כזה של אמון, שקט וביחד הם נדירים בתוך המרוץ של חיינו עכשיו.

  • כי לכל עיר שאני מגיעה אליה – (אדינבורו, ניו יורק, או תל אביב) – אני יכולה ללכת לשיעור איינגר יוגה, ולהרגיש שמדברים את אותה השפה, אפילו אם השפה היא אחרת או המבטא שונה.

  • כי זו דרך להיות בקשר עם הגוף שלי, ובנינוחות גדולה יותר בו.

ומה אתכם? למה יוגה אצלכם?

7 Responses to למה יוגה?

  1. איילת says:

    אני עושה פחות יוגה מכפי שהייתי רוצה, אבל כשאני כבר עושה, אני מבינה בדיוק על מה את מדברת. תחושת השלווה הזו, והיכולת להיות בשקט באמת, הן תחושות נפלאות. [אגב, עבורי, התחושות "הגופניות" הללו קיימות כמעט בכל פעילות גופנית, בלתי-רוחניות ככל שתהיינה]

    אני חושבת שדווקא בשביל מי שמקצועו ורוב עיסוקו הוא להגג ולחשוב (וגם, כמובן, להיראות חשוב ומתוחכם) היוגה מאפשרת להתחבר למקום הרבה יותר נקי ושלו בתוכנו, שבו שוכנים הדברים שבאמת מניעים אותנו, כאשר מקלפים מהם את כל הרציונליות של היומיום.

  2. שרון says:

    ח"ח לפוסט נהדר.
    אני אפילו שוקלת ביצוע 😉

  3. תמונה אחת (במיוחד בשדה כלניות) שווה יותר מאלף מילים!

    נראה לי שהיוגה היא כלי נוסף, שעשוי לסייע לנו בחתירה האינסופית לאיזון והרמוניה בחיינו.

    בזכות התמונה והמילים גם יחד – שכנעת אותי!

  4. התמונה (הגמישה) שלך בשדה שיכנעה אותי.

    אני רוצה לעשות יוגה!

    עכשיו….איך מתחילים? 8)

  5. איתי() says:

    הו, שאלה שהתשובה עליה תהיה ארוכה מדי.
    מה שכן, אחרי שנה של תרגול איינגר אצל כמה וכמה מורים, הגעתי לשיוננדה, ודווקא שם, בין כל ההרפיות בין תנוחה לתנוחה, הרגשתי שנמצא מקומי. אם כי חבל לי לפעמים שאין בשיוננדה את הדיוק של איינגר. או שאיינגר הם כאלה נאצים (סליחה על הביטוי הקשה).

  6. יוגה עבורי היא חלק מגל המזרח הנשטף על גדות העולם המערבי, אותו טרנד של רוחניות שעוטף אותנו מכל עבר. אי שם מבין המנטרות השונות והשיטות של חיבור האדם אל פנימיותו נמצאת לה היוגה. אינני בה להנין או להפחית מרמת ההתלהבות או הסיפוק המנטאלי שעיסוק זה נותן לך, אני בסך הכל אתן פרספקטיבה אחרת. בבסיסה של כל שיטה עומד הריכוז, או היכולת המדיטאנטית לנקות את המחשבות. למעשה גם בתרגול הנשימה והתנועות ביוגה נעשה תהליך של השקטת המחשבות כפי שקיים בשיטות רבות. גילוי מאוחר של מחקרים בדבר כתות גילה שהשימוש בשיטות אלו תוך "חיבור" לאני הפנימי יוצרת את האדם פגיעה יותר ונתון לשיכנוע. אנני טוען שמדובר חס ושלום בכת, אך הסממנים של עיסוק רוחני ניכרים. כאשר אני מתרגל שיטת נשימה או תרגיל באופן יומיומי אני למעשה מכניס לשיגרת חיי את אותה מנטרה החוזרת לטפטף לקצה גולגלתי בכל יום ויומו. אדם אשר שנים יתרגל את קצב הנשימות ואת אורח החיים הזה יסיר את ההגנות הטבעיות שלו כנגד תפיסות רוחניות ואמונתיות. כך שבבוא העת כאשר יעמוד בפני אותו אדם סיטואציה הלקוחה מתחום חיים אחר הוא יתפקד בצורה אחרת ממה שהיה נוהג ללא התירגול. בכל אופן הנקודה שלי היא שאותן שיטות נראות לנו בתחילה קסומות ומשחררות, הן מבחינה מנטאלית והן מבחינה פיסית. כך שלעיתים אנחנו נכנע לדרך החיים הזו ואנו עלולים להיות פגיעים.

  7. ענת says:

    המגע הראשון שלי , עם היוגה לפניי יותר מ 10 שנים , היה בעקבות 'מערוף' ( = טובה)לחברה מן המושב … אשר חפצה נפשה לתרגל עם קבוצה ולשם כך נדרש מינימום של משתתפות…פגשתי מורה שקטה , עיניים גדולות ורכות.. לא גמישה מידיי.. לא קולנית ולא טרחנית… סובלנית ונעימה. ובדרכה הענווה הטמיעה בי אהבה גדולה ליוגה.
    ולמה אני הכי אוהבת יוגה…
    לא כואב לי בגוף.. אני מתהלכת בעולם כמו איילה קלילה , חזקה וחדת מחשבה פשוט נעים לי לחיות עם עצמי.. (מה שלא מובן לי מאליו … זו הייתה משימה כמעט בלתי מושגת עד לפני היוגה.. )

    אחרי יוגה הכל יותר בהיר וקליל מחשבתית.. ומעין תחושת שימחה יציבה מציפה את כולי.. מה לא עושים בשביל רגעי חסד שכאלה..

    יוגה מרחיבה לי את הלב… הפכתי בזכותה צמחונית אדוקה וזה פשוט עושה לי טוב על הנשמה לדעת שבעוד רובד של חיי אני מצליחה לגלות חמלה הבנה והכרה כלפי האחר.

    המפגש עם אנשים שמתרגלים יוגה תמיד היה נעים כייפי ומעניין.. פגשתי ופוגשת אנשים טובים שפשוט כייף להיות בחברתם.

    (:
    אני מתרגלת האטה וראג'ה יוגה. והשנה סיימתי במסלול להכשרת מורים ברידמן יוגה ברוח איינגר (: כך שהתרגול שלי הוא מעין סלט חמוץ מתוק.

    דרישת שלום יקרה,
    אום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: