טעויות אופטיות במשפט: מאמר חדש על מה באמת צריך לעשות כדי להשיג ייצוג הולם לאוכלוסיות לא מיוצגות

המחוקק הישראלי, כמו גם בתי המשפט וארגוני זכויות אדם (ושדולת הנשים בראשם), עשו כברת דרך מרשימה בחמש עשרה השנים האחרונות בתחום פיתוח התחום המשפטי של ייצוג הולם. המושג "ייצוג הולם" נולד מתוך הכרה שכללי איסור אפליה לא מספיקים כדי למנוע אפליה נגד מי שלא מזהים את כישוריו או את יכולתיה. סטריאוטיפים המוצמדים לנשים, לערבים, לאנשים עם מוגבלויות ולקבוצות נוספות פשוט מונעים את כניסתם לעמדות משפיעות, ולא יעזור כמה הם משכילים ומוכשרים. בשורה של דברי חקיקה, קבעה כנסת ישראל כי במינויים בשירות הציבורי, במקרה שמגיעים לקו הסיום של המינוי מועמדים בעלי כישורים דומים, יש להעדיף את זה שהוא מהקבוצה הלא מיוצגת, עד להשגת ייצוג הולם. בית המשפט העליון סיפק רוח גבית לחקיקה זו. בשורה של עתירות כנגד מינויים חוזרים ונשנים שבהם הממנים פשוט התעלמו משיקול הייצוג ההולם פיתח בית המשפט פרשנות רחבה ומעמיקה למוסד המשפטי של "ייצוג הולם". בדרך כלל, אגב, הנימוק של משרדי הממשלה ובכירי השירות הציבורי המשיבים לעתירות הוא משהו כמו "כן, שוויון זה חשוב מאוד, אבל לא הפעם. הפעם התפקיד חשוב ומסובך מדי, וצריך למנות אליו מישהו שאפשר לסמוך עליו" (היינו גבר יהודי). כמאמר השיר: "רק הפעם, הפעם ודי". 

במאמר שהתפרסם בימים אלה, אני טוענת שאין הרבה טעם בפיתוח הדוקטרינות המשפטיות המצויינות בתחום הזה, כיוון שהבעיה לא נמצאת שם: הבעיה היא שכמעט אין הליכי מינוי בשירות הציבורי שהם נקיים משיקולים זרים, ענייניים, ומבוססים על כישורים ולא על קשרים. לכן, אנחנו אף פעם לא מגיעים למצב המקדמי שנדרש בשביל להפעיל את נורמת הייצוג ההולם – מצב שבו מתקיימת בכל הליך מינוי בחינה מושכלת ועניינית של כישורי המועמדים והמועמדות והשוואה ביניהם. כל הדיונים המעמיקים והמלומדים על טיבה של נורמת הייצוג ההולם, היקפה, משקלה החוקתי וכו', הם לפיכך טעות אופטית המסיטה את הדיון מצוואר הבקבוק החוסם השגת ייצוג הולם: המינויים הלא ענייניים.

טענה חשובה נוספת של המאמר היא כי מינוי מקורבים פוגע בחברי הקבוצות הלא מיוצגות פעמיים: פעם אחת בשל פגיעתו העקרונית בעקרון השוויון, ופעם שנייה בשל כך שבדרך כלל המקורבים הם שוב מהקבוצה החזקה. מכאן נובע כי ארגוני זכויות אדם שמעוניינים לקדם ייצוג הולם לא צריכים להמתין למקרה שבו לא נבחר המועמד "שלהם" מבין המועמדים. כדי להתקיף את המינוי מספיק להראות כי המינוי נעשה באופן לא ענייני, ומכאן שלא היתה למועמדים אחרים, ובמיוחד למועמדים מקבוצות לא מיוצגות, הזדמנות הוגנת להתחרות. גירסה קצרה של הטיעון הזה אפשר למצוא כאן, בטור שכתבתי בזמנו ל-Ynet.

המאמר מתאר כיצד דעך מוסד המכרז כדרך המלך למינויים בשירות הציבורי, ועברנו למצב של "כרוניקה של מינוי ידוע מראש". בסופו מוצעים שיעורי בית מוסדיים לגופים שונים שיש להם יכולת לשנות את המצב, כמו נציבות שירות המדינה, חברי הכנסת, וארגוני זכויות אדם.

4 Responses to טעויות אופטיות במשפט: מאמר חדש על מה באמת צריך לעשות כדי להשיג ייצוג הולם לאוכלוסיות לא מיוצגות

  1. צחי בר says:

    היי יופי,
    נושא חשוב וטוב שיש מישהו שבודק את העניין ברצינות.
    ישר כוח.

  2. משחקים says:

    באמת הגיע הזמן שמישהו יכתוב על הנושא הזה
    סחטיין 😉

  3. שרי says:

    הי יופי
    איזה מאמר יפה! שמחה שמצאתי אותו.
    אולי אתן אותו לקריאה בשנה הבאה…

    שרי

  4. משחקים says:

    אחלה מאמר, קראתי ואהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: