מפגשים מהסוג האורבני

שלשום עשיתי הליכה בטיילת. כמו תמיד, השתדלתי לצעוד בנוחיות, בנעימות, לא להיות משימתי מדי. וכמו תמיד, הייתי צריך להזכיר את זה לעצמי. עליתי במדרגות בכיכר אתרים וירדתי בחזרה אל החוף תוך איגוף גן העצמאות. בדרך חזרה, איפשהו ליד בריכת גורדון, עברה מולי קבוצת נערות, ואחת מהן פנתה אלי ושאלה: "סליחה, יש'ך סיגריה". השבתי שאין לי. היא שאלה, אבל בעצם דרשה, כאילו זה מגיע לה. מזל שלא שאלה אותי "איפה הסיגריות?!" בנאדם עושה הליכה על החוף, בלי תיק, כולו משדר בריאות אורגנית ואווירה של "איזה צנונית טעימה אכלתי היום", אז איפה בדיוק נראה לה שאני עלול לאחסן על עצמי סיגריה, מאחוריי האוזן? ולמה היא מבקשת ממני? אולי כי היא מקשרת בין בחור עם שיער ארוך לסיגריות (זה גם מסביר למה הרבה בחורים ובחורות פונים אלי ומבקשים אש. אין לי, אני עונה, ומרגיש שהם לא מאמינים לי). תוך כדי שזה קרה זה פשוט קרה, ובהמשך הצעידה כמעט שלא הקדשתי לזה מחשבה.

בהמשך, ליד חוף בוגרשוב, פנתה אלי נערה. בת 16 בערך, קשה להעריך. כבר חשבתי שהיא הולכת לשאול אותי אם יש לי סיגריה, אבל היא שאלה בחיוך איפה זה חוף בוגרשוב. ואחרי שעניתי לה היא הוסיפה, "יש לי שאלה קצת מוזרה" – ולפני שהספקתי להנהן המשיכה ושאלה: "איך השיער שלי נראה?" במוחי נורתה וניתרה בין דפנותיו המחשבה שהיה נחמד אילו הייתה לי אחות קטנה. היא הייתה לבושה בבגדים זרוקים של ים, נראה היה שהייתה בחוף אחר והתקפלה משם לקראת איזו פגישה בחוף בוגרשוב. "איך השיער שלך נראה"… זה תלוי בהקשר", עניתי בחיוך. "תראה, אני בטוחה שהוא נראה נורא; אני אתן לך ארבע רמות, ואתה תגיד לי איך הוא נראה, טוב?". "טוב", עניתי בחיוך. "אז ככה: מרופט פצצות, מרופט, סתמי אך אפשרי, סביר – ותגיד את האמת". הסתכלתי עליה ואמרתי, "השיער שלך אכן קצת מרופט, אבל בצורה מאוד מאוד שובבה, הוא בסדר גמור בסביבה של ים". היא צחקה ואמרה, "אז אתה חושב שהוא בסדר, ואני לא צריכה לסדר אותו קצת, אפילו לא כאן מימין (נוגעת בחלק הימני של ראשה)?" היא שאלה את זה במודעות, אך גם בתום. "אמרתי לך", המשכתי, "זה תלוי בהקשר – מה זה דייט, או פגישה עם החבר'ה?" היא השיבה "יהיה שם בחור אחד… אבל… הוא בכל מקרה לא ישים לב אלי". אז הוספתי, "תראי, אי אפשר לדעת, זה בעיקר עניין של אישיות, וכמו שאני קולט, עם האישיות אין שום בעיה, ואת נראית בסדר גמור עם השיער, זה מאוד שובב". "אתה חושב?", שאלה. "כן", אמרתי. היא אמרה לי תודה רבה בחיוך, לחצה לי את היד ואני איחלתי לה בהצלחה.

זה היה מפגש חביב, סייד קיק של היום; כמו טיפת צבע שטופטפה עליו ונתנה לו זווית בלתי צפויה (ולא שהיה לי יום רע). היא הייתה אינטליגנטית, והדיבור אתה היה כיף. ועל אף שהתיאור שלעיל עשוי ליצור את הרושם ההפוך, אין לי ספק שכלל לא היה לה פשוט לעצור אותי ולשאול את השאלות האלה. ברור שהתחשק לה למתוח קצת את הגבולות – לעצור זר לא מחייב ברחוב ולשאול אותו שאלות (ואין ספק שהיא איתרה את הזר הנכון, ועל כך היא מקבלת דוז פואה. נעים לי לחשוב שהיא זיהתה אותי כמישהו שישתף איתה פעולה). גם מאוד יכול להיות שחוף הים התל אביבי שחרר אצלה את הלחץ מכמה ברגים (בראש, אבל גם בגוף) שהיו מוברגים חזק מדי. ובכל זאת, על אף שהיה שם אלמנט של הנכחה העצמית, לא היו שם ניצני אקסהיביציוניזם, ובסופו של דבר היא באה ממקום של חולשה, ולא ניסתה לחפות על כך – לא בפניה אלי ולא במהלך הדיאלוג.

אחרי שהמשכתי בדרכי סיימתי את תסריט המפגש הזה באופן קצת שונה: אנחנו נפרדים לשלום, ואז אני קורא אחריה: "היי, תגידי, את צריכה במקרה אח גדול?" אבל לא ידעתי איך להמשיך מכאן, וגם לא הייתה סיבה. פרשתי בשיא.

אתמול שוב עשיתי הליכה על הטיילת, ובדרך חזרה חשבתי לעצמי שיש אנשים שחיים את החיים שלהם החוצה, ויש שחיים אותם פנימה. אני לא בטוח שזה נכון, אני לא בטוח שזה קשור למה שכתבתי כאן, ואני גם לא בטוח שאני מבין מה זה אומר, אבל זה מה שחשבתי.

10 Responses to מפגשים מהסוג האורבני

  1. Drazick says:

    איזו סיטואציה מוזרה.

    משום מה, כמה שטבעית השאלה שלה, לנו היא נראית מוזרה.
    ככה זה שהניכור הסובב אותנו מרגיש טבעי.

  2. זהר says:

    יתכן שלרבים הסיטואציה או השאלה נראית מוזרה, ואכן היא הציגה את שאלתה כקצת מוזרה (אם כי נדמה לי שמתוך ניסיון להדוף מראש אפשרות של מתיחה או בדיחה על חשבוני), אבל אני לא חשבתי במונחים כאלה. יחד עם זאת, זו בהחלט הייתה סיטואציה יוצאת דופן. אחרי שקראתי את תגובתך הבנתי שאחד הדברים המרעננים במפגש הזה היה סוג של אינטימיות ואמון בין זרים, שדווקא מדגיש כמה הניכור הסובב אותנו אינו טבעי.

  3. אילן ש says:

    זהו, שאני לא הייתי קורא לזה מוזר כי זה שם אותה במסגרת של פריקית ומהתיאור שלך היא נשמעת לגמרי חמודה ומזמינה. בקשר לאחות הלא ממומשת – יש את האפשרות שהיא חפ (חיה פנימה) אבל במסגרת משחקי ההתנסות של ההתבגרות, החליטה להתנסות קצת בלהיות חצ (חיה החוצה). גו נו.

  4. לימור says:

    כששואלים אותי אם יש לי סגירה אני מיד עונה "לא, מצטערת", רק אחרי שאני ממשיכה ללכת, אני תוהה על מה בדיוק אני מצטערת???

    דווקא אני מוצאת בשיחות האלו עם זרים בתחנה, בתור, בחנות וכו' איזשהו יופי, עניין וחידוש.

  5. בלוג ופוסט בין הטובים שראיתי בחיי,יישר כוח! ❗

  6. השכן מקומה 20 says:

    אני תמיד שואל את עצמי מדוע הדברים הללו קורים. האם זו מקריות או שאנחנו מקבלים סיגנלים מלמעלה לגבי מידת שביעות הרצון של היקום מחיינו בכלל ומהתנהגותנו במצבים מסוימים בפרט. בדיוק בעיתוי שבו התרחש סיפורך (יום חמישי, נכון?) ישבתי בבית קפה ועבדתי על איזה מסמך (השפעה קלה של זוגתך על נוהגי העבודה שלי). בלי שום התראה, בחורה צעירה שישבה ליד שולחן סמוך ונראתה עסוקה למדי עד לאותו הרגע, עזבה באחת את כסאה והתקרבה אלי במהירות, כאילו היינו מכרים ותיקים. היא סיפרה לי בטון לחוץ שהיא אמורה לפגוש מישהו בשעה ובמקום שאמור היה להיקבע במייל, אך היא אינה מצליחה להתחבר ל-WI-FI של בית הקפה. נתתי לה כמה הוראות וכשהן עבדו פניה אורו וזרחו. היא לחצה לי את היד והודתה לי בחום. כעבור זמן מה של עבודה מול המסך היא סגרה את המחשב פנתה ללכת וזרקה לעברי "wish me luck". בימים כתיקונם לא הייתי מדווח על מאורע כזה. אבל מסתבר שהדברים האלה קורים גם לאחרים… ארוכי שיער ודלילי שיער כאחד.

  7. הבלוג של כיף פה says:

    שמע יש לך אחלה פוסט ואחלה בלוג אני אהבתי,
    מחכה לעוד עדכונים

  8. שירלי says:

    מה שבטוח, היא לא יכלה לבחור " זר" מוצלח יותר למשימה.

  9. יונתן נד"ב says:

    סיטואציה מקסימה. מה שאהבתי בה הוא הניפוץ הזמני של "עקרון הזרות" השולט בנו כל הזמן. בהתחשב בזה שבעצם רבים מאיתנו שמחים כל-כך כשהעיקרון הזה מופר, כמו במקרה המתואר – אם גם לא תמיד אנו רוצים שיופר – עולה השאלה: למה אם כך כולנו נוהגים בהתאם לעיקרון הזה רוב הזמן?

  10. יוני says:

    נראה לי שמי שחיי את חיו באותו הרגע שבו הוא נמצא, ולא אחורה או קדימה – פתוח לחיות את חיוו החוצה.
    ולהיפך.

    אולי ( :

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: