פוסט עצמאות

"צאנה צאנה" היה להיט בשנות הארבעים והחמישים, הנחשב חלק מהקאנון של "שירי החלוצים" בניתוחים מלומדים. למרות העשורים שחלפו, השיר כלול בהמלצות משרד החינוך ללימוד עצמי של נושאים הקשורים ל-60 שנה למדינת ישראל ואפילו במקראה לתלמיד שיצאה ב-2001. השיר היה גם מעין שגריר של מוסיקה ישראלית בתפוצות, כמו "הבה נגילה" היום, שהרבה אנשים שאין להם כל זיקה לישראל זיהו אותו כקשור לישראליות.

זה המקום לחשיפה משפחתית מביכה משהו: הקליפ שלהלן, שבו מבצעת את השיר להקת ה- Weavers (שימו לב לפיט סיגר האגדי, זה עם הבנג'ו), הפך להיות סוג של סרטון קאלט בבית שלנו. הדבר קרה באדיבותם של דורון ואילן, שכמו סוחרי סמים מתוחכמים, שיודעים שחומר טוב עושה את העבודה בעצמו, דחפו לנו אותו פעם אחת, ומאז לא יכולנו לקבל ממנו מספיק. כפי שתשימו לב, הם מברכים בתחילת הקליפ את ידידתם הקטנה מעבר לים, המדינה החדשה שזה עתה קמה.

אז לפעמים בסוף ערב של צפייה בסרט או סדרה על המקרן שבסלון, אנחנו שמים את הקליפ הזה לסיום. הוא מתפקד אצלנו בתור "פסוקו של יום". ולא שוכחים למחוא כפיים בדיוק בזמן ובפאתוס הראוי בפזמון. נסו את זה בבית. ואם כבר חשיפה, אז עד הסוף: אנחנו גם מקפידים על הגיית "במושבה" כפי שהם הוגים אותה, כלומר "במאשבה".

 אבל אנחנו לא לבד באובססייה שלנו. מסתבר שהשיר נלמד גם בבתי ספר ובמחנות קיץ יהודיים ונוצריים, והיו כמה ילדות אמריקאיות בשנות החמישים שהוריהן קראו להן צאנה, בעקבות השיר. כפי שתוכלו לראות בתגובות על הפוסט הזה, יש נשים בשם צאנה רמונה קרפנטר, צאנה סקרבורו המתגוררת בוושינגטון (שכלל אינה יהודיה), ואף של צאנה קלארק הרכה בשנים, שנולדה ב-1987, וצריכה לסבול בגלל שאמה אהבה את השיר הזה בבית הספר היסודי (מסיבות מובנות, יש לי רגישות לשמות מיוחדים, ואני שוקלת לשלוח לה מכתב הזדהות).

מילות השיר זכו לתרגומים לשפות רבות, ואפילו לערבית (מאת סלמן נטור). מעניין אם יש שם חיילים, פלאחים, או מושבות. המתנדבים לתרגמן מערבית עבורנו (אחרי הכל, ראש ממשלתנו הבטיח בנאום יום הזיכרון, באופן משכנע ביותר, כי ידיה של ישראל מושטות תמיד לשלום) יזכו בחולצה ותקליט (של ה-Weavers). אפשר לחלץ אותן מהתיעתוק האנגלי מהתווים כאן.

מסתבר שהיו מחלוקות על זכויות יוצרים על הלחן בארה”ב ובישראל, אבל הן לא מענייננו כרגע. ריבוי הגרסאות רק משרת את הדיון. אפשר לשמוע ביצועים מוקדמים של השיר בעברית כאן וכאן, וביצעו אותו אף יפה ירקוני, הפרברים ועוד רבים וטובים. וכאן ראיון עם יששכר מרון, המלחין.

והנה הזמנה לתרגיל קטן בקילוף שכבות טקסטואליות, בהתחקות אחר גלגולו של שיר בין הגלובלי ללוקאלי, בין המיליטריסטי להתיישבותי.

מילותיו המקוריות של השיר (מאת יחיאל חגיז, שעלה לפלסטינה מפולין והיה חייל במלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי ), הן:

צאנה צאנה הבנות וראינה חיילים במושבה. אל נא אל נא תתעלמנה מבן חיל איש צבא.

אנו אנו נחמדים כולנו כפתורינו מבריקים. באנו באנו מרץ רב איתנו ובעיננו אש זיקים. 

צאנה צאנה הבנות וראינה חיילים באים לעיר.

הנה הנה באנה היגלינה [כלומר – לכאן, לכאן, בואו חישפו עצמכן] כי איתנו עוז ושיר.

אנו אנו אמיצים כולנו ובחזינו לב גועש.

באנו באנו, מרץ רב איתנו, זרם כוח, להט אש.

אין צורך להכביר מילים על כל מערכת הנורמות שמשתקפת מהשורות הללו. האזרחים מס' 1 הם חיילים, וכשהבנים סוף סוף באים מהקרב (והם כאלה חיילים מעולים שאפילו הספיקו לצחצח את כפתוריהם), הבנות צריכות לחוש אליהם ולהציע את חסדיהן. אחרי הכל, איך יהיה להם לב גועש? ולאן ילך זרם הכוח ולהט האש שלהם בהפוגה מן הקרבות? אין ספק שלניתוח מגדרי, גם אם ניקח בחשבון את הפערים בין התקופות, יהיה מה לומר בנדון. ובכל זאת, בהקשר של פוסט זה, אסתפק בהכרה בהתפעמותו של כותב השיר מן מהאפשרות של שיתוף יהודים בצבא הבריטי הלוחם בנאצים, ובמחתרות הנאבקות לריבונות יהודית בישראל. עם זאת, השאלה היא עד כמה גדול המרחק בין מערכת הערכים של השיר הזה לבין מה שאנחנו שרים ועושים היום, גם עם התפקידים שאנחנו מקצים לנשים, וגם עם הריבונות הנכספת, שבינתיים מתגלה כהישג מפוקפק, שסופו מי ישורנו. 

 ומה אומרות המלים באנגלית ששרו הוויברס? ובכן:

Tzena tzena, can't you hear the music playing in the city square?

Tzena tzena, come where all our friends will find us with the dancers there.

לאן נעלמו הבנות? איפה החיילים? היכן המושבה? דבר מזה אינו קיים בגירסה האמריקנית… לא חצה את האוקיאנוס. זה הופך לשיר קטן ולא מזיק על ריקודים בכיכר העיר, בקרב חברי קהילה ידידותית (את כל מילות השיר בגירסה האנגלית אפשר לראות כאן).

והנה, בשנות השישים, מבצעת את השיר בעברית להקה אמריקאית נוספת, The Wellingtons, והחיילים (שוב) נעלמים להם, כנראה ברוח ילדי הפרחים והאנטי מלחמתיות, ובמקומם אנחנו מקבלים חלוצים וקריאה לעבודה חקלאית קשה במבטא אמריקני מצחיק. ושימו לב גם לריקודים ברקע, שאמורים לחקות הורה, אבל נראים יותר כמו ריקודים איריים.

צאנה צאנה הבנות וראינה חלוצים במושבה.  הנה הנה אל נא תתחמקנה, פה אומה ועבודה.

וארלו גאת'רי, בצעירותו, נותן טוויסט אירי נוסף לשיר, עם סיפור מצחיק שהוא ממציא על משמעותן של המילים. שווה לצפות.

וכאן בווריאציות ג'אזיות בין הבתים לפזמון (כדקה וחצי מתחילת הסרטון), לתפארת בית האבות שבו הופיע הפסנתרן הנמרץ. והנה עוד גירסא שלא החליטה אם היא סמבה, סלסה או מוזיקת מעבר בין תשדירי שירות.

 שיריה של אומה הם ראי לרוחה, וגם מפעל קטן לייצור הרוח הלאומית ושימורה. אני חושבת לעצמי, אילו מלים מתאימות לשיר בימינו? אולי

צאנה צאנה המניות וראינה ירידות ועליות. אל נא אל נא תאבדנה יציבות בשוק האופציות.

או שמא:

צאנה צאנה החוקרות וראינה חשודים פוסעים בסך. אל נא אל נא ידיכן תרפינה משתיקה או טריק מלוכלך.

אתם מוזמנים להגיב עם גירסאות משלכם. יום עצמאות שמח.

עדכון: הקורא יואב הפנה את תשומת לבי לארטיפקט נוסף בז'אנר: נינה סימון שרה "ארץ זבת חלב ודבש" בליווי תזמורתי מדליק. תהנו. 

3 Responses to פוסט עצמאות

  1. אתי בן זיו says:

    הנה, יש תגובה, שלי…
    הפוסט שלי בנושא, קצת יותר "דתי"… 😆

  2. מאיה says:

    היי,
    נתקלתי באתר לראשונה לפני כמה חודשים ומאוד נהניתי אבל לא הייתי חכמה מספיק כדי להוסיף אותו למועדפים ולכן שכחתי ממנו.
    היום נזכרתי בו פתאום ונכנסתי כדי לצרף את עידכוני ה-רסס לגוגל רידר שלי כדי שאקבל עידכון על הפוסטים חדשים, אבל אז גיליתי שכפתור ה-רסס בבלוג שלכם לא עובד.
    ֿלא יודעת אם זה מכוון או לא, אבל אם בא לכם לסדר את זה אז אני אשמח מאוד.

  3. שלומית says:

    יופי של ניתוח השיר ועלילותיו.
    נהנתי מן הקישורים
    תודה!
    שלומית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: