דברים שחשבתי בג'ים

חלבונים
כשאני בא לג'ים במצב רוח טוב במיוחד אני מתייחס אל עצמי כאילו הייתי קורנליוס באטן, חוקר החגבים מ"אי החגבים", רק שבמקרה שלי מדובר בחגבי ענק. לדוגמה, יש את הגונחים: הקול שיוצא להם מהפה, או אולי מהקרביים, הוא משהו בין ילד בוכה לאדם בוגר במהלך חוויית מאזו. את אלה יש להבדיל ממנפחי השרירים שעושים קולות של ג'ונגל: יש את זה שעושה כמו נחש: ססס, ססס, ססס. יש את ההוא שעושה הוש, הוש, הוש, בתנועות פה של קוף בעונת החיזור (והוא באמת נראה כזה).

למלצרים בחומוסיות יש נטיה להגיד "מה בשבילך צדיק?", "בתיאבון צדיק".

שומנים מיותרים
רנה ורבין באה לי לא טוב. מאותן הסיבות שרננה רז באה לי לא טוב.

ארוחת שבת משפחתית אינה בהכרח מה שנדמה. לעתים מדובר בטקס פולחן הזייתי וסוחט. אני מכניס את האוכל לפה וטועם את ימי נערותי. מתיש.

יציבה
מדריכי כושר אוהבים להגיד "זוקפי גב". המהדרין אוהבים להשחיל "מנח גב".

פריחות (מכל עדה ופלך) נשואות עם ילד נוטות ללכת קצת מאחורי הבעל. הילד פוסע איפשהו באמצע. הן משלבות ידיים, הגב שלהן כפוף, והטוסיק כמעט בתנוחת ישיבה. הן פוסעות בכבדות, ולא בגלל העקבים הבלתי אפשריים.

הספריות במספרת "תומרשף" לא מכניסות את הבטן. אהבתי.

סטטי/דינמי
גייז מתחבקים סטטית. סטרייטים מתחבקים דינמית – תוך כדי חיבוק הם טופחים זה לזה על הכתף 2-3 פעמים, גם כשהם מתחבקים עם גייז. אני, שנוטה להתמקם בין ההגדרות, מתחבק סטטית. אבל לפעמים, באמת רק לפעמים, יוצא שבסוף החיבוק אני נותן טפיחונת בודדת. אז רציתי להגיד שמבחינתי הטפיחונת הזו היא מעין שלוש נקודות שאחרי החיבוק…

סדנאות הבטן של המדריכות בג'ים טובות יותר מאלה של המדריכים. והן גם יותר קשובות מהם למתאמנים. למה אני לא מופתע.

לנעול בסאונה
בלימה-לימה יש לפחות ברמנית אחת שהיא פוּיה. ובאופן קונסיסטנטי (ההיא שאוהבת להגיד "זה סוג של לא בסדר").

אהוד יערי לא מחייך. ברגעים מסוימים נדמה לי שבמקרה שלו עדיף כך.

הנהג שנוסע לפני באופן מעצבן גורם לי להאניש את הרכב שלו ולהתייחס אליו, כלומר לרכב, כפלגמט. לפתע הפנים של הרכב נראות מטופשות להחריד (למי שלא יודע, הפנסים הם העיניים), ואיכשהו תמיד נדמה לי שהנהג ממוקם נמוך מדי.

אנדורפינים
מעבר לרומנטיקה, לאלגנטיות, לגלאם ולסליז, האלבומים הראשונים של רוקסי מיוזיק הם בעיקר מוזיקה אינטליגנטית ואידיוסינקרטית. גורמה.