לאות

פרנק נכנס לחדר השינה ונשכב על הארונית שליד המיטה. משקיף מקרוב על קאטו ועלי. גם אם קאטו לא מאוד נחמד אליו, מאז שהוא בסביבה קאטו נינוח יותר. אני מסתכל מזוית העין על פרנק מנסה לעצום את עיניו לשנת צהרים. הוא מסתכל עלי. תמיד היה אצלו מתח בין קרבה פיזית גדולה לבין שמירה על המרחב שלו, אבל מזה זמן מה המתח הזה מתוח יותר. אולי הוא מתבגר. לעתים אני חושב שאנחנו עושים משהו לא בסדר.

שבת בצהרים. בחוץ מזמזם רדיו; עושה קולות של טרנזיסטור של פעם. מתרחצים מציפים את החוף כמו אריות ים בעונת הרבייה. דרומה משם נופלים פגזים ושדות עולים באש. בערב הפגנה שקטה. שלושה בחדר שינה. שני חתולים ואני. מנסים לישון.

התהפכתי מצד לצד.

אני לא "אחד שמסדר את כל העניינים", חשבתי פתאום, ומיד השתפר מצב רוחי. צחקתי קלות. ואז דיגדגו אותי קורי שינה.