מלחמות הג'וקים

על אחד האוהלים, דווקא בשדרות נורדאו, ראיתי שלט קטן שמוקם בחלקו התחתון של האוהל. על השלט נכתב משהו בנוסח "ג'וקים, לכו מכאן, זה לא הבית שלכם". זה הצחיק אותי נורא. אבל מהר מאוד הבנתי שיתכן שזו אחת הפעמים היחידות בחיי, אולי אפילו הראשונה, שצחקתי בגלל ג'וקים.

אני לא אוהב להרוג חרקים. לפעמים יוצא לי להרוג יתושים. ג'וקים אני מפחד להרוג, אני קצת חושש מנקמה בסטייל של סרטיי אימה. בדרך כלל יופי הורגת אותם. לאחרונה פרנק, אחיו הצעיר של קאטו, משחק אתם לפני שהוא מפרק אותם לגורמים. אני נקרא אל המלאכה רק כשאין ברירה. אני שונא לעשות את זה – שונא לרסס אותם, שונא להנחית עליהם את הנעל. אני לא שואב שום סיפוק ממותם, אני רק מבקש לשרוד: זה הם או אני. מזלי שהקיץ הם כמעט לא באים.

הג'וק הוא סוג של דארת' ויידר: מכוסה גלימה כהה, משתק, והופעתו תמיד מלווה ב'אימפריאל מארץ', רק שבמקרה של הג'וק, בעיקר כשהוא זז מהר, הוא נשמע לעתים במהירות 45. כמו עם דארת' ויידר, מפגש עם ג'וק מוביל בהכרח לעימות. על אף שזה מעלה את האדרנלין באופנים קיצוניים, אני מעדיף אותם זזים מהר. אמנם תנועתם המהירה מבטאת הבנה ואולי פחד, ולכן אינטליגנציה מטרידה, אבל כשהם נעים באיטיות הם מאיימים עלי יותר. כשהם זזים לאיטם אני ממש שומע את דארת' ויידר נושם, ואז התבונה שלהם נוכחת עוד יותר: הם מתמודדים.

האינטליגנציה שלהם, וגם גופם הנוכח כל כך, מקשים עלי את ההרג, שכן הם אלו שהופכים את המרדף אחריהם למאבק אלים. ובסוף צריך להתמודד עם טקס הקבורה. אני מתענה כשהם לא יורדים עם המים באסלה: כמו בסרט אימה, it ain’t over till it’s over, שוב עליה חדה בקצב פעימות הלב ושוב הפורענות מרימה את ראשה.

כשהג'וק מגיע למפתן דלתנו הוא לא מותיר ברירה אלא להיפטר ממנו, שכן הוא תובע ממני דבר מה שאני לא מוכן, ואולי לא יכול, לספק.

2 Responses to מלחמות הג'וקים

  1. שירלי says:

    מה שהכי מאיים בג'וקים, מלבד המראה המגעיל שלהם והטיקטוק המחריד הזה שהם משמיעים והעובדה שבנוסף לכל הם גם בעלי כנף, מעבר לכל אלא, מה שהכי משתק זה העדר הפחד שלהם. למרות שלכאורה יש להם את כל הסיבות לפחד ממני,אני גדולה יותר ובעלת אמצעי לחימה אלימים יותר, יוצא שאני זאת שאחוזת אימה ואילו הוא מסתער לעברי בלי מעצורים. התיאוריה שלי זה שלג'וק אין תודעה של יחיד, יש לו תודעה של כל בני מינו שהם המון גדול ורב עם אינטילגנציה דינאמית של מערכת מידע מסועפת ויכולת אדפטציה בלתי מוגבלת. היחיד הוא רק עוד מניפסטציה של הדבר הזה. הוא לא מפחד על עצמו כי הוא יודע שבמאזן האמיתי אני באמת הקטנה והוא הגדול,הוא יודע שהוא כבר ניצח.

  2. טל says:

    אני מוחה על המקום שהפוסט נותן לאלה שלא אנקוב בשמם. כדי להימנע מסתירה גדולה יותר בדבריי אומר רק שהבחירה הקולנועית מבריקה מכל צד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: